חי בר-אל ושות', משרד עורכי-דין וגישור - טיפול כולל לחברות ועסקים: הסכמים, עבודה, ליטיגציה, מקרקעין, קניין רוחני, זכויות יוצרים וגישור 
פסקי-דין-בתחום-דיני

  • שעות נוספות בהיי-טק

    בית הדין האיזורי לעבודה בת"א, בפס"ד תקדימי ויוצא דופן, דחה תביעת עובד לשעות נוספות (עב 1206/02).

    בית הדין פסק, כי אופן העבודה ותבניות ההעסקה בענף ההיי-טק אינן שיגרתיות ויש לפרש את חוק שעות עבודה ומנוחה בהתאם למציאות זו. ביה"ד דחה את תביעת העובד על אף היותו "תכנת פשוט" ולא מנהל.

    לפסק דין תקדימי זה השלכות מרחיקות לכת בענף ההיי-טק, הידוע בשעות העבודה הארוכות הנהוגות בו.

    קישור לפסק הדין


    תביעה נגד ההסתדרות – לא רק ברשות השיפוט

    ביום 3.1.2006 ניתן ע"י בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פס"ד נדיר ויוצא דופן (ע"ע 305/03 קודמן חגית נ' ההסתדרות) הדן במקום הראוי לניהול תביעות חבריי ההסתדרות נגד ההסתדרות עצמה. ביה"ד קיבל טענת העובדת, שתבעה את מעבידה (המכללה למנהל) בגין פיטורים שלא כדין ואת ההסתדרות בגין ייצוג בלתי הולם, לפיה על אף כי ההלכה היא כי ככלל, ניהול תביעות חבריי ההסתדרות נגד ההסתדרות צריך שיעשה בפני רשות השיפוט, הרי שבאיזון הכללי של הנסיבות עדיף כי תביעת המערערת בעילה של ייצוג בלתי הוגן, תתברר בפני בית הדין לעבודה ולא בפני רשות השיפוט ההסתדרותית, וזאת למרות קיומה של סמכות שיפוט ייחודית לרשות השיפוט.

    אף כי ההלכה האמורה לא שונתה, הרי שישנה הכרה של ביה"ד הארצי בקיומן של נסיבות שונות שיסתרו אותה. פסק הדין ניתן ע"י ההרכב הבכיר כיום של ביה"ד לעבודה, הנשיא סטיב אדלר, סגניתו אלישבע ברק והשופט שמואל צור. כל שופטי ההרכב קיבלו את הערעור, כל אחד בנימוקים שונים.

    השופטת ברק קיבלה את הן את הטענה המהותית, כי העובדה כי נציגי ההסתדרות הגיעו להסכמה באשר לפיטורי העובדת מבלי להיוועץ בה מהווה טעם מיוחד לניהול התביעה בפני בית הדין לעבודה - ולא בפני רשות השיפוט והן את הטענה כי היעילות הדיונית מחייבת שלא לפצל את הדיון.

    השופט אדלר גרס כי מקום בו מועלת טענה בעניין גילוי שחיתויות, כפי שהעלתה העובדת במקרה זה נגד מנהלים בהסתדרות ובמכללה למנהל, מוטב שהתביעה תתברר בבית הדין. כן ראה הנשיא אדלר בעובדה שההחלטה בדבר פיטורי העובדת התקבלה על ידי שניים מבכירי ההסתדרות (נציג האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות היה יו"ר הסתדרות הפקידים ואילו הנציג מטעם המכללה היה לא רק יו"ר ההנהלה הציבורית של המכללה אלא גם יו"ר הרשות לכלכלה ולחברה של ההסתדרות), כנסיבות המצדיקות שמיעת העילות נגד המעסיק ונגד ההסתדרות בבית הדין.

    גם השופט צור היה בדיעה כי מראית פני הצדק מחייבת שבמצב מיוחד בו נציג הנהלת המפעל ההסתדרותי המעסיק (המכללה למנהל - המשיבה מס' 2) הוא גם בעל מעמד בכיר בהסתדרות עצמה, שהסתדרות הפקידים (המשיבה מס' 1) היא חלק ממנה, יידון העניין בבית הדין לעבודה.

    פסק דין נדיר זה נותן פתח הסודק את החומה ההסתדרותית הקשיחה, לפיה הגוף ההסתדרותי הקרוי רשות השיפוט הוא היחיד שניתן לתבוע בפניו את ההסתדרות עצמה.

    קישור לפסק הדין


    תביעה נגד רשות המיסים בישראל
     
    1. תביעה בבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע

    בית הדין האיזורי לעבודה בב"ש, קיבל תביעתם של ארבעה תובעים אשר פוטרו מרשות המיסים - אגף המכס והמע"מ באילת.
     
    בית הדין קיבל את טענות התובעים כי פוטרו שלא כדין, ללא הליך שימוע תקין ומשיקולים זרים, וחייב את רשות המיסים לפצות את התובעים.

    יוער כי התובעים ערערו על גובה הפיצוי שנפסק לזכותם - וזכו בערעור (ר' להלן).

    קישור לפסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה בב"ש

    2. ערעור על גובה הפיצוי

    בית הדין הארצי לעבודה בירושלים קיבל ערעור התובעים הנ"ל, לפיו זכייתם בתביעה בבית הדין האיזורי לעבודה בב"ש, חייבה את בית הדין להעניק לתובעים פיצוי גבוה משמעותית מזה שפסק בפועל.

    בית הדין הארצי קיבל את טענות התובעים, ופסק להם תוספת של למעלה מ- 90,000 ש"ח, מעבר לסכום שנפסק לזכותם בבית הדין האיזורי.

    קישור לפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה